החלטה בתיק רע"א 56144-12-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת א' הוך-טל) מיום 24.12.12 בת"א 22343-05-11 שלפיה, בין השאר, הותר למשיבים 1 ו-2 שלא לפרט את ראשי הנזק מעבר לנטען בכתב התביעה (" ההחלטה").

עיינתי בבקשה ובנימוקיה והחלטתי לדחות אותה.

עניינה של התובענה המתבררת בבית משפט קמא הוא נזקים שנטען שנגרמו למשיבים 1 ו-2 (" המשיבים") עקב הצפות ורטיבות שאירעו במושכר שאותו שכרו המשיבים מן המבקשים. בסעיף 51 של כתב התביעה פירטו המשיבים שורה ארוכה של ראשי נזק אשר הסתכמו לטענתם בסכום של כ-1,200,000 ש"ח. יחד עם זאת, המשיבים הגבילו את תביעתם לסכום של 250,000 ש"ח בנימוק שצוין בסעיף 59 של כתב התביעה, כי הדבר נעשה מטעמי אגרה. מאוחר יותר עתרו המבקשים לתקן את סכום התביעה ולהעמידו על סך 350,000 ש"ח ובית המשפט קמא נעתר להם תוך שהוא מציין כי הסכמת המבקשים לתיקון הותנתה בכך שהמשיבים יכמתו את ראשי הנזק. 

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 24.12.12 חזר בא כוח המבקשים על בקשה שהוגשה עוד קודם לכן למתן צו שיחייב את המשיבים לפרט את הנזקים הנתבעים על ידם, על פי ראשי הנזק, ובהתאמה לסכום הכולל של התביעה אולם בית המשפט קמא דחה את הבקשה.

בבקשה טוענים המבקשים שההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם פסיקה שניתנה בסוגיה זו בערכאות שונות, ועיקר טענתם בהקשר זה הוא שניסוח כתב התביעה מאלץ אותם להתגונן בפני מסכת עובדתית ויריעת מחלוקת רחבה יותר מאשר אם היה בית המשפט קמא מחייב את המשיבים לכמת את ראשי הנזק בהתאמה לסכום הנתבע.

ההחלטה היא החלטת ביניים אשר מתן רשות לערער עליה מוסדר בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, המורה כך:

"החלטה אחרת של בית משפט שלום בעניין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט המחוזי; רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה."

בפסיקה עקבית הנוגעת לסוגיית מתן הרשות לערער על החלטת ביניים, ניתן למצוא את הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות ביניים (רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (טרם פורסם 6.4.09) והאסמכתאות שם) אלא אם ניתן להראות את קיומו - במידה ובעוצמה הדרושה - של " הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים" (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.07) וראו גם רע"א 6514/10 פלוני נ' ד"ר א' רוזנר  (22.5.11)) .

מעיון בטענות המבקשים לא מצאתי שמתקיימות נסיבות המצריכות התערבות בהחלטה כבר בשלב הנוכחי ומכאן שאין מנוס מדחיית הבקשה.

מעבר לדרוש אוסיף שגם לגופם של נימוקי הבקשה איני בטוח שהדין הוא עם המבקשים.

בהחלטה שניתנה ברע"א  2112/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' אזיקיאל (29.10.97) נדחתה בקשת רשות לערער על רקע נסיבות דומות לאלה שבבקשה זו ואף אם מאוחר יותר הובעה בערכאות שונות הסתייגות מהחלטה זו, והשקפה שונה קיבלה ביטוי בהחלטות שניתנו על ידם, אין די בכך כדי לתמוך בטענות המבקשים.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום,  י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

מאירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: